אנטיסטוקוס

א

תנועה — Strophe

בְּאִסַּר הַפַּרְגּוֹד מְאַתֵּר אַנְטִיסָאפְּיוּס אֶת עֵדֶר מַאֲמִינָיו.

בְּעוֹדוֹ מְבַקֵּר אֶת מִיקְרוֹהֲגִיגֵיהֶם, הֵיעָדְרוּתוֹ שֶׁל מִישְׁקִיָּהוּ לְפֶתַע נִבְצֶרֶת.

הֲתֵעָתֵר לִפְנִייָּתָם הַמְּאוּפְסֶרֶת, מַר וּמַרְתּוֹנְסוֹן?

לְשֵׁם מָה, שַׂר מַשְׁקִים יָקָר? כָּל פְּקוּדּוֹתַי בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם. וְאֵין לָהֶם דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר מִלְּבַד אֲשֶׁר אָמַרְתִּי.

אַךְ הֵם מַבִּיטִים לְעֶבְרְךָ. מְדַבְּרִים עָלֶיךָ. מַזְכִּירִים אֶת שִׁמְךָ. הַאֵין זֹאת מְשִׂימָה שֶׁמְּחַייֶּבֶת אֶת נוֹכְחוּתְךָ?

נוֹכְחוּתִי? הַאֵינֶנִּי נוֹכֵחַ? הַאִם הַשֶּׁמֶשׁ פָּסְקָה לִזְרוֹחַ מֵאֲחוֹרַי? הַאִם הַיָּם פָּסַק לִגְאוֹת לִגְדוּלָּתִי? הַאִם הָאֲדָמָה פָּסְקָה מִלְּלָחוּג סְבִיב חֲלָצַי? נוֹכְחוּתִי הִיא הָאֱמֶת. וְהַיְּקוּם לְמַרְגְּלוֹתַי.

וְכִי לָמָּה יִדָּרְשׁוּ לְפָנֶיךָ? לִכְשֶׁחַיֵּיהֶם הוּא הַקּוֹרְבָּן שֶׁבִּקַּשְׁתָּ?

אֵלַי? חַיֵּיהֶם אֵלַי?! שָׂרִי וַאֲדוֹנִי! הַאִם מַשְׁקֶיךָ יְאַתְגְּרוּ אוֹתְךָ לִכְשֶׁתַּעֲנִיק אוֹתָם לַאֲלוּפֶיךָ? הַאִם דּוּ מֵימָן חַמְצָנִי יִתְקַייֵּם לְלֹא רְשׁוּתֵנוּ? כְּשֶׁאָנוּ נוֹתְנִים לוֹ חַיִּים בְּהִתְגַּלְּמוּתָם? כְּלוֹקְחִים אוֹתָם בְּכוֹחֵנוּ הַמּוּחְלָט?

חֲבֵרִי וְרֵעִי. מִמְּקוֹמִי נִשְׁמָע הַדָּבָר כִּמְבַטֵּל אֶת תּוֹרָתְךָ בַּאֲשֶׁר מִילָּתְךָ עוֹמֶדֶת.

לֹא כָךְ, חָבֵר. מִילָּתִי עוֹמֶדֶת, כְּחוֹק הַטֶּבַע. הַטֶּבַע אֲשֶׁר הָיָה וְיִהְיֶה לְעוֹלָם. וּמַאֲמִינַי רוֹאִים אוֹתִי אוֹתִי בִּלְבַד. הֵם מַבִּיטִים בַּאֲשֶׁר הוּא, וַאֲנִי אַלּוּף תְּשׁוּקוֹתֵיהֶם.

ב

היפוכה — Antistrophe

בְּאִסַּר הַפַּרְגּוֹד מְאַתֵּר אַנְטִיסְטוֹקוֹס אֶת עֵדֶר מַאֲמִינָיו.

בְּעוֹדוֹ מְבַקֵּר אֶת מִיקְרוֹהֲגִיגֵיהֶם, הֵיעָדְרוּתוֹ שֶׁל מִישְׁקִיָּהוּ לְפֶתַע נִבְצֶרֶת.

הֲתֵעָתֵר לִפְנִייָּתָם הַמְּאוּפְסֶרֶת, מַר וּמַרְתּוֹנְסוֹן?

לְשֵׁם מָה, שַׂר מַשְׁקִים יָקָר? כָּל הֲגִיגַי בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם. וְאֵין לָהֶם דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר עִם חֲצִי מִכָּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי.

אַךְ הֵם מַבִּיטִים לְעֶבְרְךָ. מְדַבְּרִים עָלֶיךָ. מַזְכִּירִים אֶת שִׁמְךָ. הַאֵין זֹאת מְשִׂימָה שֶׁמְּחַייֶּבֶת אֶת נוֹכְחוּתְךָ?

נוֹכְחוּתִי? הַאֵינֶנִּי נוֹכֵחַ? הַאִם כָּבְתָה הַשֶּׁמֶשׁ כְּשֶׁהֵסַטְתִּי מַבָּטִי? הַאִם הַיָּם פָּסַק לָיֹם? הַאִם הָאֲדָמָה פָּסְקָה מִלְּהִתְאַדֵּם? נוֹכְחוּתִי הִיא קִיּוּמִי. וְהַיְּקוּם לְעוֹלָם לֹא יִפּוֹל.

וְכִי לָמָּה תִּידָּרֵשׁ לָהֶם אֶת פָּנֶיךָ? לִכְשֶׁחַיֵּיהֶם מְצוּוָּתִים אֵלֶיךָ?

אֵלַי? חַיֵּיהֶם אֵלַי?! שָׂרִי וַאֲדוֹנִי! הַאִם מַשְׁקֶיךָ יְאַתְגְּרוּ אוֹתְךָ לִכְשֶׁתִּתֵּן אוֹתָם לַאֲלוּפֶיךָ? הַאִם דּוּ מֵימָן חַמְצָנִי שׁוֹאֵל אֶת רְשׁוּתֵנוּ? כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן לָנוּ חַיִּים בְּהִתְגַּלְּמוּתוֹ? כְּשֶׁהוּא לוֹקֵחַ אוֹתָם בְּהִתְפָּרְעוּתוֹ?

חֲבֵרִי וְרֵעִי. מִמְּקוֹמִי נִשְׁמָע הַדָּבָר כִּמְבַטֵּל אֶת תּוֹרָתְךָ בַּאֲשֶׁר מִילָּתְךָ עוֹמֶדֶת.

אָכֵן, חָבֵר. מִילָּתִי עוֹמֶדֶת, אַךְ לֹא כְּחוֹק וָטֶבַע. הַטֶּבַע הוּא אֲשֶׁר הָיָה וְיִהְיֶה לְעוֹלָם. וּמַאֲמִינַי אֵינָם רוֹאִים אוֹתִי כְּלָל. הֵם מַבִּיטִים בַּאֲשֶׁר הוּא, וְעִוְורִים בִּתְשׁוּקוֹתֵיהֶם.